מקווה שצחקתן בקול, כי אני צחקתי מתחת למים בוודאות!

למה?

כי זה תוקע את ההתקדמות שלנו.

לרוב הרגשת היתקעות נובעת מצורך להצליח עכשיו, מאשר להתמסר לתהליך.

אם רק הייתן יודעות כמה פעמים בתור מדריכת גלישה אני שומעת גולשות אומרות את 

המשפטים הבאים הייתן מופתעות:

לא אצליח לתפוס את הגל כי אני חותרת חלש מדי

איזה פדיחות אתכבס בטוח, כי הפופ אפ שלי לא מספיק מהיר

היא גולשת פי אלף יותר יפה ממני

וואי איך אניבטח נראית מהצד, אוף זה מביך אותי

מי מאתנו לא חשבה או הרגישה שכל הזמן מסתכלים עליה או שופטים אותה,

שאולי צוחקים בהגיגי ליבם ומבקרים את הדרך גלישה שלה.

גם אני אמרתי את זה לעצמי בהתחלה! במיוחד כשנהפכתי להיות מדריכת גלישה.

אז למה בכל זא תאנחנו חושבות ככה?

כי זו החברה שאנחנו גדלים בה.

אולי לא לכולן אבל לרובנו זה עבר בראש – מה יחשבו עלי אם אגיד, אתנהג או אעשה את זה

החברה גורמת לנו להבין שאני צריכה להיות מחויבת להצטיינות והשגיות, מאשר לתהליך

ולדרך שאני עובדת כי אני אוהבת לעשות את מה שאני אוהבת.

המדיה החברתית לא עוזרת לכל הסיפור כי היא רק דוחפת איך מצוינות

והשגיות נראית – ״ את לא גולשת אם את לא עושה קרוס סטפ או יודעת לתפוס פינה בגובה

של מטר״.

סורי אבל זה כל כך לא נכון, את תגיעי לקוס סטפ כל עוד תהיי מחוייבת לתהליך שלך.

למה אנחנו כל כך מפחדות??

לפני מיליוני שנים הפחד היה חלק מההישרדות של היום יום. הפחד התריע מפני סכנה

ממשית על חיינו מחיות בר. 

כיום הפחד ההישרדותי שלנו כבר לא קשור לחיית בר שאולי תטרוף אותנו,

אלא היא הפכה להיות חיית בר מסוג אחר – חברתית.

הרצון להתקבל על ידי הסביבה שלנו, היא שעומדת בבסיס הפחד החברתי

הזה. סך הכל זה דבר טבעי! מי לא הייתה רוצה להרגיש שייכת, נאהבת

וגם נתמכת ברצונותיה ובדעותיה על ידי בן או בת זוגה, הוריה

והכי חשוב – עצמך!

אבל הפחד ההישרדותי מהחברה, מפריע להתפתחות שלנו בכל רובד בחיים.

המדיה החברתית לא עוזרת, היא די מחמירה בכך שהיא מפוצצת אותנו בפיד

אוטופי שכל בחורה בלונדינית עם גלשן לונגבורד היא עילוי ועלינו להראות כך

ואין לי שום דבר נגד בלונדיניות! אני בלונדינית אחרי קיץ שלם בים 😉

אבל, מה שאנחנו לא לוקחות בחשבון זה העובדה, שגם הבחורה הבלונדינית

בתמונה היפה באינסטוש התחילה מתישהו וגם היא עברה את אותו התהליך,

בין אם היא הייתה בת 9, 19 או 39 שאגב גיל זה דבר לא רלוונטי בגלישה.

הרלוונטי הוא שכולן התחילו מנקודת האפס. אבל יותר חשוב להבין, שלקח זמן

להגיע לנקודת הזמן שאנחנו נמצאות כיום.

קאריסה מור

אתן לכן דוגמא על הגולשת האהובה עלי – קאריסה מור (Carissa More)

שבתחרות הסבב העולמי, ב2020, אוהו, הוואי. היא השתתפה בתחרות הראשונה מזה שנים

בגל הכי כבד בעולם שנקרא פייפליין (pipline), אחרי כמעט 2 עשורים

שנשים לא התחרו שם.

פייפליין, מדובר בספוט גלישה בין הגבוהים והכבדים בעולם, אם לא הכי כבד.

היא בהחלט פחדה להשתתף וליפול, כי מדובר בריף חד מתחת.

אבל היא לא נתנה לעצמה לפחד עד לרמה שהיא לא תשתתף, זה היה ציון דרך עבור הנשים

באותה השנה, שכולן יכולות. להתפדח ליפול, אני בטוחה שזה לא עבר בראש……

אז למה אנחנו צריכות להתפדח או לא לנסות….? כי זה לא ריף חד מתחת?

זכרו שהפחד כל כך טמוע בנו כי הוא דבר הישרדותי, אז ברור שהוא יופיע בזמן

שבו אנחנו רוצות להצטיין ולהצליח! ברור שהוא יצוץ כשלא הולך לנו ואנחנו כבר

מיליון שנה הולכות לים לגלוש ואנחנו נתקעות!

כי אנחנו בזמן למידה. כן יקירותיי, האמת הקצת מעצבנת, לוקח בין שנה

לשלוש ואף יותר להגיע לרמה שאנחנו רוצות להגיע אליו.

קחו בחשבון שלא תמיד יש את הזמן הפנוי ללכת לים, נגישות,

או הכסף לקחת שיעורים לחיזוק ואז אני שואלת, למי אכפת כמה זמן אם גם ככה תגיעו לשם, תהנו על הדרך.

גלישה זהו ספורט מאתגר כי הוא מצריך לעשות הרבה דברים במקביל.

החלק הכי חשוב בעייני בגלישה, תאמינו או לא, זה ממש לא הקפיצה או כמה מהר עשית את זה, כי זה ייקרה בין אם תרצי או לא.

אלא הכי חשוב זה הצד המנטאלי, התפיסה שלנו לגבי דברים מסוימים שהתפיסה החיובית כלפי הדבר היא שמקדמת אותנו בחיים.

מה עדיף מבין 2 המשפטים הללו?

האם אצליח לעשות את זה גם אם ייקח לי 80 אלף פעם

 או

אוף למה אני לא מצליחה לעשות א תזה?!

עם איזה משפט נראה לך תצליחי יותר?

לכן, ברגע שאנחנו מבינות שהתפיסה שלנו לגבי פחד היא בשליטתנו בלבד אז הלמידה תתקדם.

תנסי להיזכר בסשן טוב שהיה לך, בטוח שהצלחת יותר מפעמים קודמות, את בטח אומרת לעצמך עכשיו, כן אבל זה היה אחד ל היום הטוב הזה.

כולנו יודעות טוב מאוד כשיש לנו סשן גלישה טוב אנחנו בהיי מטורף כל היום, זה כי כנראה שבאותו היום שחררת ולא חשבת שלא היית טובה.

הרגשת וידעת שאת טובה, ועם התפיסה הזו שצריך להיכנס בכל סשן, גם כשטכנית לא הולך, או סתם היית עייפה ולא הולך לך.

תמשיכי לתרגל עוד אלפי פעמים את התפיסה שתקדם אותך בגלישה ובחיים מבלי לתת לפחד להשתלט לך על ההגה.

כן להיראות, כן ליפול ותצחקי בקול רם על שנפלת והתכבסת!

מי לא אוהב לראות אישה צוחקת ועוד נהנית על הדרך?

😉 תהני מהחיים ומהגלישה

שלך,

קוקונט.


כתיבת תגובה